הצגת המקור של הדף "נחשון מהקיבוץ"

[[File:Hazo.jpg|שמאל|ממוזער|500px|קיבוץ הזורע חורף 2020 - כמות חריגה של כ-100 מ"מ גשם בתוך כמה שעות גרמו ליובליו של נחל השופט לעלות על גדותיהם]]

 <p  style="font-size:20px; "> 
<BR>
'''נחשון  מהקיבוץ'''
<BR><BR>
בוקר יום  שלישי בשבוע. פעמיים "כי טוב" ולא כך היתה ההתחלה, אמנם 6.7.99  הוא יום  השבעת הממשלה החדשה, בראשות ברק בכנסת אחה"צ. עלי לחזור הביתה לאחר ביקור חולים של שחרית, אצל אחי בעין-חרוד איחוד. ירדתי ברגל מהקיבוץ אל הצומת בכביש הראשי עפולה בית-שאן. ידוע כי כאן "לא מלך ולא גיבור" יזמינו אותך לרכבם, ואין מה לחשוב על שרות "אגד" או מוניות לכיוון בית-שאן. שני צעירים, מבני דודינו, בגילאי ה – 20 , קידמו אותי לצומת תחנת הדלק תל-יוסף- עין-חרוד, כאן בתחנת "אגד" עוברים עשרות רבות של כלי רכב ואין מושיע.
 <BR><BR>
בסוף נעצרה מכונית שחורה ובה נהג יחידי. פתחתי את הדלת ובקשתי: לאשדות-יעקב אני צריך – עד בית-שאן השיב. נפלא! לאזור התעשייה. וכך היה. כשעצר לי לירידה, כבר ידעתי כי האיש הנעים ב"צהרי יומו" נוסע ללוויה. הנפטר – גיסו, בעל אחותו, כבן 80; אדם טוב ואהוב משפחתו. הודייתי למסיעי ואיחלתי שלא תדעו עוד צער ודאבה.
<BR><BR>
אחרי כ- 10 דקות בתחנת "אגד" שלפני הירידה לבית-שאן עבר טנדר פתוח עמוס, את התחנה וכעבור כמה עשרות מטרים עצר וציפרר לי. מיהרתי אליו, פתחתי את הדלת, הודיתי לו ומסרתי, כי היעד שלי לאשדות-יעקב. בסדר ענה הנהג הצעיר, כבן 30 והוסיף שצריך לחגור חגורת בטחון. החגורה היתה סבוכה והנהג ירד ממושבו, הגיע לדלת הימנית, פתח וסידר את החגורה ויצאנו לדרך.
<BR><BR>
החלה שיחה. הנהג הסימפטי, נחשון שמו, מקיבוץ במערב עמק יזרעאל. נוסע לקצרין להביא לשם מתוצרת המפעל של קיבוצו – יריעות פלסטיק. מעניינים במיוחד שורשיו המשפחתיים. לאחר ששאל אותי אם עבדתי בנהריים במפעל החשמל ואשרתי לו, כי עבדתי בסלילת הכביש בשכונת הפועלים בנהריים, החל לספר: סבא שלו היה מהנדס חשמל גרמני, שעבד בחברת החשמל, בימי הקמת המפעל בנהריים והקמת קו החשמל לחיפה. התאהב בארץ ישראל וכנראה גם בעלמה יהודיה – סבתו של נחשון, החיה בקיבוצו ומתקרבת לגמר העשור התשיעי לחייה. מוצאה מליטה, דרך גרמניה הגיעה ארצה. סבו של נחשון התגייר וכך הגיעו ילדיהם לקיבוץ שראשוני חבריו מה"וורק-לוטה" – תנועת נוער יהודית ציונית בגרמניה – "אנשי יצירה ועבודה", שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים (לפני כ- 70 שנה) והתחלקו ל – 2 קבוצות, כדי להכיר את הקיבוץ בארץ. חלק אחד הלך למשמר העמק להכשרה והחלק האחר לקיבוץ גבעת-חיים בעמק חפר (וואדי חווארת). קבוצת חברים זו הכרתי ועבדתי אתם בהיותי חבר גבעת-חיים באותן שנים  (1936-1933). לבסוף הצטרפו אנשי הוורקלויטה "לקיבוץ הארצי - השומר הצעיר" והקימו את קיבוצם האיתן והמפואר – "הזורע" בשנת  1936.
<BR><BR>
נחשון, כבר 10 שנים לאחר שירותו הצבאי, מתעניין בתולדות התנועה הקיבוצית. למד באוניברסיטה סוציולוגיה ולימודי א"י. בנוסף לעבודתו במפעל, הוא גם מדריך כיתה י', במוסד החינוכי "שומריה" בקיבוץ משמר העמק, המשותף ל- 4 קיבוצי השוה"צ. חברתו של נחשון, עולה מרוסיה, מוולדיווסטוק שבמזרח סיביר. תוך שיחה מעניינת ונעימה הגענו לאשדות יעקב איחוד. הודייתי לו על אדיבותו ובקשתי שיודה בשמי להוריו וימסור להם שיכולים להתברך בבן שכזה. פגישה נעימה מאד. ותודה גם לסבתא.
<BR>
ובקשר  לשם  נחשון
<BR><BR>
במקרא:<BR>
נחשון – דורש בלחשים – סודות – עתידות.<BR>
נחשון בן עמינדב הוא אחי אלישבע, אשת אהרון הכהן (שמות ו' 23).<BR>
הוא נשיא שבט יהודה בזמן יציאת מצרים  (במדבר א' 7).<BR>
בועז, ממגילת רות, אבי משפחת דוד המלך הוא נכדו של נחשון. (מגילת רות, ד', פסוקים  21-20).<BR>
נחש   קסם  בלחשים <BR>
"כי לא נחש ביעקב, ולא קסם בישראל" (במדבר  כ'ג  23).<BR>
מתוך דברי בלעם לבלק מלך מואב. כוונת הדברים: אין בישראל נחש וקסמים, כי הוא שומע לנביאיו. פירוש אחר: נחש וקסם אין להם השפעה על ישראל, שה' שולט בו.
<BR><BR>

באגדה: 
<BR>
קריעת ים סוף – בנימין או יהודה ראשון?<BR>
ר' מאיר אומר: כשעמדו ישראל על הים היו שבטים מנצחים (מתנצחים) זה עם זה. זה אומר: אני יורד תחילה (ראשון) לים, וזה אומר אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים וצווחין (צועקים) קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה, התחילו שרי יהודה רוגמים אותם באבנים. לפי כך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזין (בעל אכסניה) לגבורה, שנאמר: "ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג  12). שבנחלת בנימין נבנה בית המקדש. <BR>
אמר לו ר' יהודה: לא כך היה המעשה, אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה (ראשון) אלא זה אומר: אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדים ונוטלים עצה (מתווכחים) אלו ואלו, קפץ נחשון  בן עמינדב וירד לים תחילה.<BR>
… לפיכך זכה יהודה לעשות ממשלה בישראל. מלכות בית דוד משבט יהודה הוא.  (סוטה לו', לז').<BR>
<BR><BR>
על  נחשון,  טיפה  משלי<BR>
נחשון  - נחוש, ההחלטי.<BR>
חוש    - רגישות למצבים.<BR>
חש    - בצערם של אחרים וממהר לעזרתם.<BR>
נחש  - מי ומה יפתיע אותך.<BR>