דפנה פונדק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך משפחת פונדק
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 73: שורה 73:
 
<br>
 
<br>
 
(תמונה)וגור הביא את עדן והם מאושרים ביחד שלהם. ורנית הביאה את מנחם החייכן והטיילן והמעשה נשלם.<br><br>
 
(תמונה)וגור הביא את עדן והם מאושרים ביחד שלהם. ורנית הביאה את מנחם החייכן והטיילן והמעשה נשלם.<br><br>
[[File:Eran.jpg|שמאל|ממוזער|600px|ערן, טל, אמיר, ניצן ודורון - 2004]]
+
[[File:Eran.jpg|שמאל|ממוזער|600px|ערן, טל, אמיר, ניצן ודורון - 2006]]
 
<p  style="font-size:20px; ">  
 
<p  style="font-size:20px; ">  
 
ואחיק –  הוא אחיהו, שנקרא כך ע"ש אחי מנחם ובשמו כל געגועי, אחיק, בשקט ורוחב לב ביעלות ויצירתיות עד אין קץ, לקח את תמר לבית סמילנסקי לו לאישה – יפת תואר, חכמה, מקורית ומדהימה והם  ילדו את אורי האהוב ואיילת המקסימה.<br><br>
 
ואחיק –  הוא אחיהו, שנקרא כך ע"ש אחי מנחם ובשמו כל געגועי, אחיק, בשקט ורוחב לב ביעלות ויצירתיות עד אין קץ, לקח את תמר לבית סמילנסקי לו לאישה – יפת תואר, חכמה, מקורית ומדהימה והם  ילדו את אורי האהוב ואיילת המקסימה.<br><br>

גרסה מ־09:10, 19 בספטמבר 2020

דפנה ויהודה מיד אחרי הנישואין - 1960


דפנה פונדק - נולדה ב- 1940 בקיבוץ אשדות יעקב בת לצילה ברו וישעיהו פונדק. נישאה ליהודה מן ב- 1960 אמם של רנית מן, אחיק מן, ערן מן ודן מן

שמונים שנות חיים וששים שנות נישואין

מהיכן נתחיל את סיפורנו?
מורבה של סבתא צילה? ותחנת הקמח של אביה שלמה? או מסימיאטיץ' של סבא ישעיהו עם הבית והקורה הכחולה והשדרה שבסופה 2 אריות?
מדרוהוביץ', עם בית הכנסת היפהפה, שבה גדלה סבתא צילקה.
או טורקה של משפחת מונטג וסבא משה עם הבית ליד הנהר וגשר הרכבת שעובר מעל היבלונקה שנשפך לסטריי.

או כמו באגדות, יום אחד בשנת תשי'ט, 1958 למינינם, צנח יהודה לבית מן אל ידיה של דפנה לבית פונדק.
ויראו כי טוב, לא עברה שנה וקצת כאילו, וההזמנות לחתונה נשלחו אפילו.
אמרה אהובה בקול "הזמנות? איזה בורגנות, אולי תכתבו גם "עם בחירת ליבו!" ענה משה בקול מפויס – זה אצלי בדפוס יודפס. אמר – עשה.
ההזמנות נשלחו לכל עבר (פרט לדודה יוכבד בחיפה). והשמחה הייתה רבה, הגיעה שעת החתונה.
אז איפוא, איפוא, איפוא התמונות מהחתונה? "המטפלת לא אמרה והצלם לא נקרא!"
התמונות הקרובות ביותר צולמו על ידי צבי מגר של דודה מרים. וכך אמרה דודה מרים לסבתא צילה: "את יודעת איזה אוצר אנחנו נותנים לכם?" וזו מיהרה להשיב: "ואת יודעת איזה אוצר יש לנו!".
רק אבא ישעיהו חרש ליהודה השיח: "לשמור עליה תבטיח?" והוא הבטיח! אכן קיים ומקיים עד היום הזה.

משפחת מן בעת מסע שורשים באוקרינה לעירות ההורים/סבים - 2019


הוא בליבי (מי שהיא אמרה זאת טוב ממני היא רחל המשוררת "בגני נטעתיך":
בגני נטעתיך
בגני המוצנע- בליבי
השתרגו פואורותיך
ועמקו שורשיך בי.
ומשחר עד לילה
לא ישקוט לא ירגיע הגן-
זה אתה בו, אתה בו
באלפי ציפוריך רן.


ארבעת בני משפחת מן: רנית, אחיק, ערן ודן, קצת אחרי לידת דן - 1978

המעבר למרחביה ובניית המשפחה

שנה עבד יהודה למען דפנה באשדות יעקב איחוד, ואז בבכי ודמעות - של החברות של צילה - היא עברה מרצונה החופשי למשק מרחביה – מעוז השומר הצעיר.
ושוב אהובה בקול ענות: "את יודעת שכאן זאת קולקטיביות רעיונית ונעשה את מה שיערי יגיד?" וסבא משה בחיוך דאג שיהיה לי בכל בוקר עיתון "דבר".
מי שאת המצב הצילה ובנבכי מרחביה דרכי פילסה והובילה הייתה דינה. בשקט, בחיוך ובלי בעיות. וכך החל השבט להיבנות.
אז החלטנו להתרכז בעיקר העיקרים, דור ההמשך.
ואכן הגיע הרגע, שהוא ייצא אל האור, רגע הלידה:
מה אגיד זה היה נורא, "סדום ועמורה" וכאב שבולע את הכל! ופתאום הכל נגמר ורק בכי דק של תינוקת "אפרסקית" – ואושר גדול! יש לנו רנית.

אחרי רנית נוסף אחיק, הוא לקח 10 ימים נוספים לתכנון, לפני הלידה, והדגים ביצוע מושלם ותוך 20 דקות הגיח לאוויר העולם. תינוק יפה גדול ואין בו מתום... אבל – התינוק כתום! חייבים להחליף לו את הדם. אנו חווים את עולם החרדות, הפחד והדאגה. אך הוא משנה לשנה כוחו עולה וגדל עד לפרס ביטחון ישראל הגיע בגיל 25. ומאז הוא ממשיך לעשות חיל.

בני משפחת ים: רנית, פרח, גור ונתי - 2000

ערן, מהרגע שנוצר, למד ושינן עם אבא ואמא, שמות עצמות, סוגי התעמלות, ומרעין בישין, לא עלינו. כל זאת בקורס לפיזיותרפיה. וכאשר סוף סוף היה מוכן לבחינת סיום הפיזיותרפיה - הוחלט להוציאו לאוויר העולם. דבר שבהחלט לא היה לרוחו והוא נלחם בו ככל יכולתו, בעזרת סלטות תוך רחמיות. אבל, הרופאים ניצחו והוא נולד, קטן, עקשן וערן. יותר הוא לא ויתר, הוא תמיד במצב "היכון", נשען על הידיים כשראשו סוקר מאין יבוא האוכל. האחיות החליטו "גאון"! והן ידעו מה שהן אומרות. כפי שנראה זאת בהמשך.

דן – כשמו, נולד קטן, (תמונה) 1800 גרם על 34 ס"מ. אבל לקח ברצינות את האיחולים "זה הקטן גדול יהיה". וצמח וצמח וצמח עד שעבר את כל אחיו והיתמר לגובה של 1.88 מ'. כך הוא ממשיך בשקט ובחריצות לצמוח, להשכיל להתמודד ולגדל בית אוהב.

ילדים, בני-זוג ונכדים

זמנים רבים עברו ומעשים רבים עשינו, הרבנו בטיולים מלאנו תפקידים, עברנו שתי מלחמות. אך מכל כולם אנחנו הכי גאים ומאושרים בילדינו, בני זוגם ונכדינו.
נזכירם לטוב בקיצור בנוסח ספר דברי הימים:

אחיק, תמר, אילת ואורי - 2018

ראשונה וראשית בכורתנו רנית, חכמה ייחודית, מכילה עד בלי קץ ובעדינות ותבונה ,ללא לאות, תעוץ ותייעץ. ורנית הביאה את נתנאל ים והם הביאו לעולם את גור הסקרן והחכם, ואת פרח החיננית, המשימתית והאומנית. ואז נפרדו דרכיהם.
(תמונה)וגור הביא את עדן והם מאושרים ביחד שלהם. ורנית הביאה את מנחם החייכן והטיילן והמעשה נשלם.

ערן, טל, אמיר, ניצן ודורון - 2006

ואחיק – הוא אחיהו, שנקרא כך ע"ש אחי מנחם ובשמו כל געגועי, אחיק, בשקט ורוחב לב ביעלות ויצירתיות עד אין קץ, לקח את תמר לבית סמילנסקי לו לאישה – יפת תואר, חכמה, מקורית ומדהימה והם ילדו את אורי האהוב ואיילת המקסימה.

אחריהם ערן שמינקות שוייך לחכמים שראשם בעננים, אבל הכי ידוע ש"עננים" היום זהו השיא! ובינהם ראשו נישא.
הוא הביא את טל לבית אלון – בעלת חשיבה מקורית מעבר לכל דמיון. כי האדם הוא העיקר ורוחו ערך עליון.
והם ילדו את אמיר הזוהר והמהיר, את ניצן העוטפת בחומה את כל סובביה, ואת דורון שהוא שי אמיתי.

ודן חיפש ומצא את נויה היפה, זריזת המחשבה, היעילה במבצעות, שמספיקה לרוץ ולקפוץ ולגדל: את אייל ואופיר – קסם בלתי נגמר, ואלון – שחמידות ומתיקות הם שמו הנוסף.
(תמונה אחרונה) ולנו נשאר רק להודות ולהלל על כל אלה.

דן, נויה, אייל, אופיר ואלון - 2019