האחד במאי - חג הפועלים

ששת האחים לבית פונדיק, בסימיאטיץ' פולין, ערב עליית האח הבכור מנחם לארץ ישראל

אמונה בימים קשים

חג הפועלים – אחד במאי – ההחלטה ההיסטורית

(נתקבלה בועידה הראשונה של האינטרנציונל השני)

נקבעה הפגנה בינלאומית אדירה ביום קבוע מעתה ועד עולם, למען יצהירו כל הפועלים כאחד, באותו יום עצמו, בכל הארצות ובכל הערים, את דרישותיהם כלפי הממשלות: להגביל באמצעות החוק את יום העבודה ל-8 שעות.

פריז – יולי 1889

בֵּר בורוכוב / אחד במאי – מהו?

אותם שליחים, אשר השתתפו בקונגרס הבינלאומי הסוציאליסטי הראשון וקבעו את יום האחד במאי כחג הפועל ברחבי העולם, ריתקו, אולי שלא מדעת, לשלשלת זהב את אידיאל העתיד של הפרולטריון העולמי עם מסורת קדומים של המוני העמים לדורותיהם. חג אחד במאי היה מאז ומעולם חג האנושות כולה. הרענן והצעיר בחגים הוא אולי גם עתיק היומין שבהם על פני הארץ כולה.

הירהורים

באסיפה האחרונה, בה דנו גם בענין האחד במאי, נאמרו בין היתר דברים שאי אפשר, לדעתי, לעבור עליהם לסדר היום.

כנימוק לעבודה ביום זה הובא עניין עויינות ברית-המועצות וסין למדינת ישראל. ולכן פוסק כאילו האחד במאי להיות חג פועלים בשבילנו. נשכחה אהדת תנועת הפועלים בארצות הברית ובאנגליה למדינת ישראל, בארצות סקנדינביה וארצות אחרות. דומה הדבר, כאילו היינו צריכים להפסיק לחוג את חג-העצמאות, כי נטורי-קרתא מתייחסים בעוינות למדינת ישראל. כמובן אין הדברים שווים, מבחינת מספר העויינים את מפעלנו וחוגגים את האחד במאי. כשהתנועה הנאצית (אוייבתם בנפש של העם היהודי ותנועת הפועלים בתוכו ושל תנועת הפועלים הבינלאומית הדמוקרטית והקומוניסטית כאחד) – אימצה לה את האחד במאי כחג – לא פסקו כל האחרים – להאמין בערכים ובסמלים שהאחד במאי מייצגם: שחרור האדם העובד, כבוד לעבודה וליצירה, אחוות אנשים ועמים עצמאיים בחברה משוחררת מניצול ושואפת לעילוי האדם.

נכון שנים קשות הן אלה. כשעמים ותנועות מרכינים עצמם בפני אילי הנפט. ותנועות בינלאומיות קומוניסטיות עושות הכל כדי לכבוש ולהשליט עצמן כאימפריות הקפיטליסטיות בעבר, על עמים וארצות. רוממות החופש והשיויון – כלפי חוץ, וכל האמצעים כשרים בידיהן כדי לדכא ולשעבד לשלטונן. למרות אלה אל ניתן לעקור מלבנו את האמונה בעולם טוב יותר, יפה וצודק יותר. עברו ימים קשים של דיכוי והשמד לעם היהודי (שלטון יוון ורומי, מסעי הצלב, השואה ועוד) ולא פסקה התקווה והאמונה בטוב והצודק כי יגיע. המוני העם לא ויתרו על אמונתם. כך הוא ביחס לאמונה בסוציאליזם, שהאחד במאי הוא אחד מסימניו לבינלאומיותו. כי בני עמים שונים בעולם מאוחדים בשאיבה לחיי חופש ויצירה בלי מלחמות ולשיויון ערך האדם ועם. יום זה, אף על פי שהוא מתמהמה נאמין, כי בוא יבוא.

ועוד הערה. חבר אמר באסיפה, כי בקיבוץ שכן ישבתו באחד במאי, ובשבת הקרובה יעבדו (המידע – אינו נכון!) השבת קדמה לאחד במאי. יתכן, כי קביעת האחד במאי כיום-שבתון, שורשה ביום השבת היהודי. והשבת היא עיקר ושורש בחיינו, כשהאחד במאי הוא ענף צעיר על גזעה.

ישעיהו פונדק

מתוך עלון אשדות יעקב איחוד מס' 518 מאי 1975