טיול לירדן

ששת האחים לבית פונדק, בסימיאטיץ' פולין, ערב עליית האח הבכור מנחם לארץ ישראל

דפנה ויהודה – אהובי לבנו שלום רב לכם!

הטיול לירדן – דפנה יקירתנו, שקיימנוהו, בשעה טובה, אתמול – יום ג' – כ"ז בסיון תשנ"ו – 16.4.1996, שנתקיים ביזמתך, תכנונך ובזכותך – היה חוויה בלתי רגילה וישמש ציון דרך, אותו יזכירו וישמש מופת למעשה טוב וחשוב בחיי ובתולדות משפחתנו.

היה בו משום קיום מצוות כיבוד הורים, בצורה היפה והנעימה ביותר, לא נשכח לך דפנה יקירתנו ולשלמה ודודו יקירנו מעשה נפלא זה, שהוא גם חיזוק קשרי המשפחה והקרבה בתוכה, עד אחרון ימינו נזכור לכם את התענוג העילאי שהנחלתם לנו. היה בזה גם קיום הבטחה לאמא, שנחוג את יום הולדתה בגרש אשר בגלעד; ואת דפנה ואתם שלמה ודודו התנדבתם ועזרתם לממש ההבטחה; דבר המגביר את ההתחייבות והאמינות במשפחה, לממש שאיפות טובות.

הרבה זמן עוד נחווה את הנועם של בלוי יום בחברתכם בנופים – חדשים-ישנים לנו. הגלעד היה קרוב אלי, עוד מימי "יגר-סעדותא" בפי לבן, ויעקב אבינו קרא לו גלעד, אשר בסביבות מחניים, מצפון לנחל יבוק (28 ק"מ דרום מזרח לבית-שאן) כמוזכר בבראשית סוף פרק ל"א. סיפור שהכרתי כבר בכיתות הראשונות של בית הספר. שלא לפרט בעניין אליהו הגלעדי – מיודענו.

נזכור את מראה נוף ביתנו – אשדות ובקעת כנרות כולה, כשהתבור מציץ אלינו, ואת הוד הנוף שבין הגלעד והגולן מעל חמת גדר (אום קייס) והרי צפת בצפון-מערב – מראות קסם – בזכותכם נתגלו לנו ועמכם יהיו קשורים בחווייתנו. אווירת עבר הירדן המזרחי בכללה, כה קרובה, מוכרה ועם זאת התחושה, כי אתה אורח לרגע, בין קרובים-זרים. רבים הדברים ולא אוכל לפרטם, ימים רבים נחווה אותם.

אשרינו שאת דפנה ויהודה ומשפחתכם היקרה – לנו ואיתנו, כך שלמה יקירנו וכל בני המשפחה וכך דודו וברכה יקירנו ואשר להם ולנו – איתנו בבית.

כל התודות ואיחולים לקראת ימים טובים

ברגשי אושר ואהבה
אבא ואמא – צילה וישעיהו

דרישת שלום לבבית לרנית ונתי, לגור ולפרח החמודים. ולא הזכרנו את "מבצע כורסא" – כסא גלגלים לעזרת אמא – שייזכר כיוזמה ברוכה ולטוב.
למחרת הטיול לירדן, יום ד' כ"ח בניסן תשנ"ו – 17.4.96, ימי "ענבי זעם" של צה"ל בלבנון וקטיושות חיזבאללה בצפון.