ישעיהו פונדק

מתוך WikiName
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישעיהו פונדק כפועל עברי בארץ ישראל, 1938

ישעיהו פונדק (16 בינואר 1912 - 29 במרץ 2000) היה מחנך ומדריך בתנועות נוער ציוניות, מראשי תנועת "החלוץ הצעיר" במזרח אירופה ומראשי תנועת "הנוער העובד" בישראל. בשנת 1936 נשא לאישה את צילה ברו ועבר להתגורר עימה בקיבוץ אשדות יעקב. אביהם של מנחם פונדק ז"ל, דפנה פונדק מן, שלמה פונדק ודוד פונדק.

חייו בפולין

פונדק נולד וגדל בעיירה סמיאטיץ' שבפולין. הוריו, לאה פועה לבית רודזינסקי ומשה פונדק, בן סמיאטיץ', נישאו ב-1904, עלו לארץ ישראל עם אחיו הבכור מנחם בשנת 1909, לאחר שהאב משה הכשיר עצמו לעבודת כפיים בסדנת יזע בשיקגו במשך תקופה. בעקבות קשיי ההתאקלמות שבו ב-1911 לסמיאטיץ', בכוונה לעלות שוב בהמשך, אך בשל מלחמת העולם הראשונה והמלחמה הפולנית-סובייטית, לא יצאה התוכנית לפועל.

ישעיהו פונדק גדל בסמיאטיץ'. ב-1924 החל את פעילותו בסניף תנועת "החלוץ הצעיר" בעיירה. ב-1926 עבר ללמוד בסמינר למורים בוורשה. היה חבר פעיל בסניף "החלוץ הצעיר" בוורשה, ובין מייסדי החוג הציוני "חוג מגשימים", שחבריו הם תלמידי הסמינר למורים ותלמידות הסמינר העברי לגננות בוורשה. ב-1929 הצטרף למזכירות הפעילה של "החלוץ הצעיר" בפולין, ויצא לביקורי הדרכה בסניפי התנועה. ב-1930 השתתף בסמינר מדריכים עולמי של "החלוץ", לאחריו נשלח לרכז את מחוז וילנה של "החלוץ הצעיר", עד 1933. בתקופה זו התרחבה פעילות הסניפים וגדל מספרם. ב-1933 נשלח לקרפטורוסיה שבצ'כיה כדי להקים שם את תנועת החלוץ הצעיר.

ישעיהו וצילה בקיבוץ גשר יחד עם בנם הבכור מנחם - 1937

גבעת חיים

עם העליה לארץ באוקטובר 1933 הצטרף ישעיהו לקיבוץ גבעת חיים שזה עתה נוסד. הוא עבד בפרדס של הקיבוץ ובסלילת כבישים בחדרה וסביבתה. הקיבוץ היה העוגן של משפחת פונדק בארץ. בשנת 1934 הצטרף לקיבוץ זרובבל פונדק ובשנת 1935 הגיע לארץ האח הצעיר בנימין פונדק. האחים לבית פונדק היו בעלי השפעה בעשייתם ובמסירותם לעבודה ולחיי הקיבוץ. בשנת 1936 הצליחו האחים פונדק להעביר החלטה באסיפת הקיבוץ לפיה הקיבוץ יקלוט את הורי האחים פונדק ואת אחיהם שונתרו בפולין. ההורים התחייבו לרכוש צריף על חשבונם. דומה היה שההחלטה עומדת להתבצע, אך נותר מחסום שעצר את אבי המשפחה משה פונדיק. אמו של משה פונדיק חיה פייגע קמינסקי שהייתה עיוורת גרה בבית בנה. משה פונדיק עמד על כך שאמו העיוורת תגיע יחד עם המשפחה לקיבוץ. אמנם למשה פונדיק אחות בסימיאטיץ' שרה פונדיק אך הוא התקשה להעביר אליה את עול הטיפול באם הקשישה. בעקבות זאת חזרה בה אסיפת הקיבוץ מהסכמתה לקבל את המשפחה. וכמו בטרגדיה יוונית, לאחר מכן הסכים משה פונדק לעלות ללא אמו - אבל כבר היה מאוחר מדי...

הקמת משפחה

בשנת 1936 בזמן המאורעות בארץ פרצה מחלה שבה חלו רבים מחברי קיבוץ גבעת חיים. הקיבוץ נזקק לעזרה, בין הבאים הייתה גם חלוצה שהגיע מכפר יונה - צילה ברו. צילה בלטה ביופיה וביכולתה החברתית וכך נוצר הקשר בין ישעיהו לצילה. זמן לא רב לאחר שהחליטו להפוך לזוג התברר כי צילה בהריון. צילה הייתה נחושה למלא את בקשת אביה שלמה ברו ולהתיישב באדמות הבשן - שהן אדמות עידית. וייתכן שהיו לכך גם סיבות חברתיות. כך או אחרת, לאחר פניה לקיבוץ גשר החליטה צילה באוקטובר 1936 לעבור לקיבוץ גשר בעמק הירדן. ב- 20 באפריל 1937 נולד בנם הבכור של צילה וישעיהו - מנחם פונדק בקיבוץ אשדות יעקב אליו עברו חברי גשר. שלוש שנים לאחר מכן במרץ 1940 נולדה בתם דפנה פונדק. לאחר שנות מלחמת העולם השניה נולד הבן השלישי שלמה פונדק במרץ 1947. הבן הצעיר דוד פונדק נולד שנתיים לאחר קום המדינה במאי 1950.

ישעיהו וצילה בעת חופשה בבית פעילי ההסתדרות בתל-אביב - 1957

הפעילות בישראל

ב-1935 גויס על ידי בני מהרש"ק לפעילות בתנועת הנוער העובד, כמחליפו של המזכיר דוד כפרי, מרכז סניף ירושלים של התנועה. ב-1937 עבר לקיבוץ גשר ונשא לאישה את צילה ברו. בשנים 19421944 היה פעיל בנוער העובד בסניף תל אביב, ושותף בגיוס בני הנוער לפלמ"ח. ב-1946 היה חבר מזכירות התנועה המאוחדת, שהייתה מיזוג של המחנות העולים ותנועת גורדוניה. היה ממקימי הסניף הירושלמי של התנועה המאוחדת.

ישעיהו הדריך מספר חברות נוער בארץ, כל אחת למשך שנה או שנתיים. מ-1940 הדריך את חברת הנוער שחבריה הקימו את בית הערבה. מ-1946 הדריך את חברת הנוער "הטורקית", שהקימה את קיבוץ נחשולים. מ-1948 הדריך את נוער ח', שחניכיה התגייסו לנח"ל. כן הדריך את חברת הנוער "הפרסית" ב-1954, וב-1971 את גרעין ה"בונים" מאנגליה שעלה להתיישבות במבוא חמה.

ישעיהו היה גם פעיל בתנועה הקיבוצית. בשנים 19581960 היה מזכיר קיבוץ אשדות יעקב איחוד, ובשנתיים הבאות היה פעיל בתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, במדור עלית הנוער. בשנים 19631970 עבד כמרכז מדור תרבות במזכירות הנוער העובד. עד 1973 עבד כמרכז השקיית הבננות בשטחי ה"זור". ערך במשך שבע שנים את עלון קיבוץ אשדות יעקב איחוד, עד 1980. במקביל עבד בשנים 1973–2000 כפועל בבית החרושת "לוג מוצרי פלסטיק" בקיבוצו. כן היה מרכז חוג תנ"ך בקיבוץ, במשך 14 שנה.



שיר של שלמה פונדק

לפני שישים ושש שנים הם באו מפולניה
לא קבלו אותם במטחי כבוד ולא פתחו בקבוק שמפניה
הם עלו לארץ ישראל הלוא היא פלשתינה
הים היה משמאל והביצות ימינה

הוא הגיע לנמל יפו והיא הגיעה לחיפה
שניהם התפלאו כמה ארץ ישראל יפה
היא מחיפה נסעה דרומה מיפו הוא נסע צפונה
הוא הגיע לגבעת חיים והיא הגיעה לכפר יונה

משפחת פונדק באשדות יעקב. יושבים משמאל לימין: ישעיהו, דפנה, שלמה, מנחם. צילה עומדת ומחזיקה את דודו - 1950


הם עבדו בפרדסים בלול ובגן הירק
והם חלמו על המשפחות אשר השאירו במרחק
העבודה הייתה קשה וגם הייתה קדחת
הם שרו התווכחו וגם בילו בגורן על השחת

האדמות הכי טובות הן בעבר הירדן
פסוקו של אביה בראשה הוא מתנגן
וזוהי הסיבה וזהו גם הפשר
איך היא עזבה את המרכז ונסעה לגשר

אכן נעלמות ומשונות דרכם של החיים
והיא הגיעה לעזרה בקיבוץ גבעת חיים
היא ראתה חלוץ צעיר עם בלורית ומשקפיים
והוא ראה עלמה יפה עם צמה מעבר לכתפיים

וכך הקימו משפחה ונולדו ארבעת הילדים
וכל היתר כתוב ומתועד בעבודות השורשים של הנכדים
אך אם תרצו לכתוב תולדות המשפחה בספר
זכרו איך שהכל התחיל בזוג צעיר בעמק חפר.

חנוכה תשנ"ט 1999

סיפורים

צידי הצפעים
בלב היערות
מנדל פהאנר מסמיאטיץ'
פגישות עם חזירי בר
החבר עובדיה מעמק יזרעאל
ישעיהו מנהיג מדריך ומורה הדרך
נחשון מהקיבוץ

מכתבים


מכתב מההבראה בנתניה

מכתב לשרון

טיול לירדן

פתגמים ומכתמים

תמונות

סרטי וידאו

ישעיהו נושא ברכה בחג המשק - אשדות יעקב איחוד בת 68 - 1991

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • 'משה פונדק וביתו', בתוך: אליעזר ט"ש (טור שלום) (עורך), קהילת סמיאטיץ’, תל אביב : איגוד יוצאי סמיאטיץ’ בישראל וארצות הברית, תשכ"ה, עמ' 157 (הספר הסרוק באתר ספריית העיר ניו יורק)