ישעיהו - מנהיג מדריך ומורה הדרך

ישעיהו מנהיג מדריך ומורה הדרך

את בן דודי ישעיהו הכרתי לראשונה כתלמיד בבית-הספר העברי "קדימה" בעיירה היהודית סמייטיץ' בפולין. ישעיהו היה בוגר ממני בכמה שנים. אביו של ישעיהו, משה, היה מראשי הקהילה היהודית בסמייטיץ', ציוני נלהב שחינך את ילדיו לעליה. בהיותו יהודי מסורתי ומתרחק מפאנטיות דתית, התייחסה אליו הקהילה בהסתייגות מה, אך הוא התמיד בדרכו הציונית. אמו, פועה-לאה, נחשבה ליפה בקהילה. למשפחה היתה חנות ספרים עבריים שממנה התפרנסו. נהגתי לבקר בחנות, מדי פעם, כדי להשאיל ספר של סיפורי ילדים, ושם פגשתי שוב את ישעיהו.

כילד בן 10 שמעתי שמשפחתו של ישעיהו כבר עלתה פעם לארץ. קשיי המחיה בארץ אילצו את המשפחה לחזור לפולין, יחד עם בנם הבכור מנחם. לימים חזר מנחם לארץ בראש קבוצת "שחריה", התיישב במגדל ושם מצא את מותו, כאשר טבע בכנרת ב- 1930. לאחר המהפכה הבולשיביקית הפסקתי ללמוד בבית הספר "קדימה" והקשר עם ישעיהו נותק זמנית.

משפחתי התגוררה בעיירה קטנה בפולין בשם נוג'ץ ובה מספר משפחות יהודיות שלהן כתריסר ילדים, ללא שורשים יהודיים, אובדי דרך. למדנו בבית-ספר פולני, ואת החינוך היהודי קבלנו מרבי שפעל בקהילה באופן חלקי. בסוף שנות העשרים הגיע ישעיהו לעיירה שלנו והציע עצמו כמורה לעברית לילדים יהודיים. המשפחות הציוניות שמחו לבואו ולהעסיקו. ישעיהו התאכסן בביתנו, בהגיעו אלינו היה ישעיהו ציוני בכל רמ"ח אבריו. ישעיהו השתייך לתנועת "החלוץ הצעיר", סיים הכשרה חקלאית בחוות החלוץ ב"קיינקה" והתכונן לעלייה. תוך עבודתו בתנועת החלוץ הקים כמה קיבוצי הכשרה. כאשר אושר לעליה לא היו בידו הכסף לכרטיס נסיעה ארצה אמצעים, ולכן בא לעיירתנו כדי עבוד ולהרוויח את הכסף.

זוכר אני את ישעיהו כעלם יפה תואר, בעל בלורית מתנפנפת ברוח, על פניו נסוך חיוך תמידי, בחור גאה, מנהיג לכל דבר. כמה שונה נראה לנו ישעיהו מהרבי המסורתי שהכרנו. כבר בהופעתו הראשונה רכש את ליבנו. ישעיהו לימד את ילדי היהודים עברית ותוך כדי כך חינך אותם לציונות ועלייה. הוא הסביר לנו כי סיסמת הרבנים בפולין, שעל היהודי למות על קידוש השם, היא סיסמת התאבדות. לטענתו ליהודים בפולין אין עתיד ועליהם לעלות לישראל כי שם עתידם. סיסמתו היתה, לחיות על קידוש השם למען העם והמולדת. בלענו בצימאון כל מלה שיצאה מפיו. התחלנו להתרוצץ עם הקופסה הכחולה של קק"ל כדי להתרים למען ישוב הארץ. מתרשמים מסיפוריו על ישראל המתחדשת ראינו את עצמנו בהכשרה קיבוצית, עולים ארצה.

בעזרתו של ישעיהו, כאשר הייתי בגיל 16, הקמנו קיבוץ קטן בעיירה ועבדנו בעבודות מזדמנות. ישעיהו היה המנהיג המדריך ומורה הדרך. ביוזמתו פנינו לתנועת "החלוץ" וביקשנו שיכירו בקיבוץ שלנו, אך הם סרבו כי היינו קיבוץ קטן עם הוצאות מרובות. כל עוד שהה ישעיהו בעיירה התקיים הקיבוץ, אך כאשר הצליח ישעיהו לחסוך את דמי הנסיעה לארץ, נפרד מאתנו ועלה ארצה. לאחר עוזבו, התפרק הקיבוץ שלנו וחבריו הצטרפו לקיבוצים גדולים יותר.

היה זה ישעיהו פונדק ז"ל שחינך אותנו לאהבת ישראל והציונות ובכך הציל אותנו מהשמדה בפולין בתקופת השואה. סיימתי את ההכשרה בקיבוץ, עליתי ארצה, אחי חנן היה גם הוא בהכשרה והצטרף אלי ואת אחי הצעיר יעקב הבאתי ארצה בסרטיפיקט. דמותו של ישעיהו ליוותה אותי בכל התפקידים שמילאתי בארץ.

תא"ל (מיל) יצחק פונדק