כמה קשה יהיה לו להיפרד

עין חרוד 15.3.1936


ישעיהו יקר שלום!

צרוף פה המכתב מהבית, שקבלתיו היום (הוא נתקבל עוד ביום שישי, ואני בו ביום יצאת לנהלל והיום שבתי). אבא חזר בו והוא מבין במה הקושי. הוא מסכים להשאיר את הסבתא אצל הדוד יוסף, דבר שאני, וגם אתה בטח, חשבנו עליו, אלא שלא הרשינו להעלות זאת בכתב. וטוב שיצא הדבר מפי אבא. אני מתחיל להרגיש כמה קשה יהיה לו וביחוד לסבתא להיפרד. ברור שהעניין נעשה קל יותר. אבא חושב לחפש בבואו ארצה להשיג, כנראה משרה. את אמא הוא חושב, בינתיים, להשאיר בקיבוץ. איך שלא יהיה נדמה לי שצריך לכתב שיכינו את עצמם לדרך. כנראה שהרגשתם שם גם כן כזאת – מוכרחים להעלות בדרישה שבידם.

אנחנו מוכרחים להיוועץ. אני בין כך חשבתי להיות בשבת הקרוב בגבעת חיים. לכן הזדמן גם אתה לשם ונועצנו. זה גם קשור במו"מ עם גבעת חיים, אף על פי שאפשר הוא גם בלעדו. באשר לא נורא הדבר אם יתאכסנו ההורים זמן ידע בגבעת חיים. ושוב עולה השאלה: אולי כדאי שנשאר (שנינו, או רק אני?) בעין חרוד. אז תהיה אולי לאבא אפשרות לקבל משרה במזכירות הקבוץ. הן נכנסו כבר לבניין והמשרדים גדלו. (היום ראיתי שם מכונת חשבון חדיש, במחיר 35 לא"י, העושה את כל פעולות החשבון).
בכל אופן כדאי שנפגש וניוועץ, כי אבא דורש גם תשובה תכופה, ובצדק.

ביחס לגדעון, אמרה מרים, כשנפגשתי איתה בשרון, שאפשר יהיה להכניסו לבן-שמן בהמלצת ברל (כצנלסון), הן שם יש לו יד. לכן נפגש בשבת בגבעת-חיים. או שתודיעני קודם.

שלום זרובבל.