הצגת המקור של הדף "לאה פונדק"

=הבנות=
 <p  style="font-size:20px; "> 

טעמו של המסע הארוך התגלה לי כשהגענו אל בית הדודים. למיטב זכרוני היה זה אירוע חנוכת הבית עליו החליטו הדודים בסוף 1955. בתוך הבית פגשתי את "הבנות" -  בנות הדוד לאיק ורבקהל'ה, והן היו "משלנו" ממש, מהמשפחה עם הקודים המוכרים בסיפורי המשפחה,    מה גם שלא אחת הן היו מגיעות אל אבא שלי ומתייחסות אליו כאילו היה אביהן, והוא לא ניסה לתקן אותן, אלא נהנה לזרום עם "הטעות", שכן מראהו היה דומה למראה הדוד בנימין. <BR>
מאז אותו מפגש היה הבית בשיכון אלה מושא חלומות, המקום הנחשק אליו מגיעים בחופשים. מקום שבו אפשר לחיות קצת אחרת, ללא הלחץ המתמיד של כיתה בקיבוץ, שבו נקבע מעמדך בדרך מסתורית וקשה להיחלץ ממנו. 
<BR><BR>