מכתב מחיילת צעירה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[File: | + | [[File:https://www.dropbox.com/s/sl0xud2vuhk6c8z/250.jpg?dl=0|שמאל|ממוזער|400px|צילה, דפנה ומנחם ביולי 1945 באשדות יעקב]] |
<br> | <br> | ||
גרסה מ־16:16, 22 בינואר 2022
לכל המשפחה שלום! 23.7.1958
קודם כל אתם מוכרחים להודות שאני בת נאמנה מאין כמותי, כיוון שעכשיו 2:05 בצהרים, הרי שרק לפני ארבע שעות הגענו הנה וכבר אני כותבת לכם.
בכל המחלקה אנחנו בסה"כ 4 בנות מאשדות יעקב איחוד: חדוה, רותי, אילה ואני, וארבע בנות מהמאוחד. כל יתר הבנות מחולקות בכל שאר המחלקות.
באופן כללי המחלקה שנו עושה רושם טוב. כל הבנות חוץ מ- 10 עירוניות, ואני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר. הן בנות קיבוצים של השוה"צ ועושות רושם מצוין.
כיוון שלא התחלנו להתאמן אין מה לכתוב בנושא, ולכן יש לנו עוד זמן בשפע. את הערב של אתמול בילנו בסרט על טייסים ואוירונים, זה היה משהו מזעזע.
כן, העיקר שכחתי קיבלנו מדים והיה פורים כזה, מספרים גדולים נורא. טוב שנמצא זוג מכנסים מתאים אז יכולתי בינתיים לתקן את החצאיות.
בכל אופן אני חושבת שאגיע לאשדות, אתן זינוק לחדר ואוריד את המדים.
הכובע זה בכלל דבר קטסטרופלי אני נראית בו נורא, אבל אולי זה יהיה פחות גרוע שאתרגל.
היום הספקנו כבר לקבל זריקות נגד שחפת ועמדתי בזאת בגבורה כראוי לחילת צ.ה.ל. אתם יכולים להיות גאים שלא ביישתי אותכם.
יש לשער שמנחם יבוא היום או מחר לבקרני.
מכיוון שבעוד כמה זמן אני צריכה ללכת, אני רוצה להספיק לכתוב לשמלה ודודו, חוקה ובנימין אני מסיימת.
שלום מדפנה.
לשלמהל'ה שלום!
אני מתארת לי שאתה יכול לקרוא לבד את המכתב שכתבי להורים ולכן לא אכתוב לך מכתב לחוד.
אני רק רוצה לבקש ממך שתעזור לדודו לקרוא ולכתוב, שתעזור בעיקר לאמא ולא תרגיז אותה, כמו שאתה יודע לפעמים.
והעיקר שלא תתעצל ותכתוב לי מכתב גדול. ואל תגיד לי שאין לך מה.
כל מה שאתה חושב או עושה זה מענין אותי, ובכן אני מחכה למכתבך.
אחותך דפנה