מכתב מחיילת צעירה

משפחת פונדק מאשדות יעקב, שנה לפני שנכתב המכתב. עומדים מאחור מימין לשמאל: צילה, מנחם, דפנה ישעיהו, מקדימה: שלמה ודודו

לכל המשפחה שלום!       23.7.1958

קודם כל אתם מוכרחים להודות שאני בת נאמנה מאין כמותי, כיוון שעכשיו 2:05 בצהרים, הרי שרק לפני ארבע שעות הגענו הנה וכבר אני כותבת לכם.
בכל המחלקה אנחנו בסה"כ 4 בנות מאשדות יעקב איחוד: חדוה, רותי, אילה ואני, וארבע בנות מהמאוחד. כל יתר הבנות מחולקות בכל שאר המחלקות.
באופן כללי המחלקה שנו עושה רושם טוב. כל הבנות חוץ מ- 10 עירוניות, ואני מקווה שאתם מבינים מה זה אומר. הן בנות קיבוצים של השוה"צ ועושות רושם מצוין.
כיוון שלא התחלנו להתאמן אין מה לכתוב בנושא, ולכן יש לנו עוד זמן בשפע. את הערב של אתמול בילנו בסרט על טייסים ואוירונים, זה היה משהו מזעזע.
כן, העיקר שכחתי קיבלנו מדים והיה פורים כזה, מספרים גדולים נורא. טוב שנמצא זוג מכנסים מתאים אז יכולתי בינתיים לתקן את החצאיות.
בכל אופן אני חושבת שאגיע לאשדות, אתן זינוק לחדר ואוריד את המדים.
הכובע זה בכלל דבר קטסטרופלי אני נראית בו נורא, אבל אולי זה יהיה פחות גרוע שאתרגל.
היום הספקנו כבר לקבל זריקות נגד שחפת ועמדתי בזאת בגבורה כראוי לחילת צ.ה.ל. אתם יכולים להיות גאים שלא ביישתי אותכם.
יש לשער שמנחם יבוא היום או מחר לבקרני.
מכיוון שבעוד כמה זמן אני צריכה ללכת, אני רוצה להספיק לכתוב לשמלה ודודו, חוקה ובנימין אני מסיימת.

שלום מדפנה.


לשלמהל'ה שלום!
אני מתארת לי שאתה יכול לקרוא לבד את המכתב שכתבי להורים ולכן לא אכתוב לך מכתב לחוד.
אני רק רוצה לבקש ממך שתעזור לדודו לקרוא ולכתוב, שתעזור בעיקר לאמא ולא תרגיז אותה, כמו שאתה יודע לפעמים.
והעיקר שלא תתעצל ותכתוב לי מכתב גדול. ואל תגיד לי שאין לך מה.
כל מה שאתה חושב או עושה זה מענין אותי, ובכן אני מחכה למכתבך.
אחותך דפנה


גלויית תשובה לדפנה שנכתבה מקייטנה משפחתית בבית הדודים חווקה ובנימין פונדק בקרית-עמל       18.8.1958
לדפנה
שלום לך אחותי היקרה אני מרגיש כאן בקרית עמל טוב מאד.
מקווה שגם את מגישה טוב. אנחנו מצפים בקוצר רוח ליום שישי שבו נפגש.
שלום אני מרגיש טוב, נשיקות חמות משלמה אחיך.

מדודו לדפנה
דפנה התמונות שלך יפות מאד.
מקווה שתסתדרי יפה.

ישעיהו כותב (באותה גלויה)
הבקר יום ב' 18.8.58
בוצע מבצע בזק של פלישה וכיבוש ע"י חלק ממשפח פונדק באשדות
לתוך נחלת המשפחה בקרית טבעון.
היעד נמצא פנוי, הצעירים החלו מיד לטפל בלול, והתרנגולות הטילו לכבודם שפע ביצים.
הרימונים מחכים בינתיים טעמו שזיפים מקוררים.
מבצע ראוי לציון הוא דגים שהובאו מנוקים וסונקה (אישתו של זאב) הכינה מהם ממולאים טעימים. כבר בצהרים הם שימשו לסעודה ערבה.
הציפס הוכן ע"י אבי המשפחה. אנו כותבים אליך ממרכז טבעון בקרבת הצרכניה. כאן קנינו עגבניות (לבן לא הישגנו בינתים אך לא נוותר).
מנחם היה כאן בשבת. קרוב לודאי שביום חמישי נשהה ערב בעין-חרוד.
הילדים מרגישים מצוין. ומה עניניך? הלא נתראה בשבת
שלום לנטע וליתר חברותיך דורשי שלומך. לנצחון הישראלי בחידון התנ"ך הבינלאומי. כה לחי.
שלך אבא