פתגמים ומכתמים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 27: | שורה 27: | ||
<BR><BR> | <BR><BR> | ||
'''מחמל נפשי''' – ברגעי נוחם מיוחדים, כאשר יש צורך לשלב אהבה וכאב לילד או נכד. | '''מחמל נפשי''' – ברגעי נוחם מיוחדים, כאשר יש צורך לשלב אהבה וכאב לילד או נכד. | ||
| + | <BR><BR> | ||
'''על כל בית ישראל''' – זוהי הדרך הברורה להבהיר עד כמה מצבו הנפשי והגופני טוב. ישעיהו מה שלומך? על כל בית ישראל. | '''על כל בית ישראל''' – זוהי הדרך הברורה להבהיר עד כמה מצבו הנפשי והגופני טוב. ישעיהו מה שלומך? על כל בית ישראל. | ||
<BR><BR> | <BR><BR> | ||
גרסה אחרונה מ־16:35, 19 בספטמבר 2020
פתגמים ומכתמים של ישעיהו
גישה אופטימית לחיים
נתראה בטוב – חרף כל הקשיים צריך לקוות לטוב, ובכל מקרה סביר יותר שנאחל לעצמינו להתראות בטוב.
חן וחסד ורחמים רבים – ביטוי הלקוח מתוך התפילה, אך הפך לשגור על לשונו של ישעיהו. דרך לראות את היפה והמשובח גם במצבים מורכבים.
סלחתי – שבע,(שבע פעמים), – הרצון להפיג כעסים, למרות שהיו כאלה, הם מצבים שרצוי להתרחק מהם. הביטוי מבהיר לבר-פלוגתא שאכן לא נשארו משקעים קשים, ואפשר לפתוח מיד דף חדש.
לכל איש יש רגע ויגיע זמנו להתגלות – הצורך לראות טוב בכל אדם, מתוך ידיעה שגם אנשים שלכאורה נראים לנו מוגבלים, ראוי שנתייחס אליהם בכל הכבוד הראוי, מפני שראיתנו מגובלת, ויש בהם איכויות הנסתרות מעינינו.
נושבת רוח קלילה – השעה 5 אחה"צ חום כבשני לוהט בחוץ, רוח אקראית לוהטת מזיזה קלות את קצותיהם של עלי התמר, אך הגיע הזמן לכבות את המזגן, שהרי אסור להדליקו בהנחיית פרנסי הקהילה יותר מארבע שעות. גם במצב כזה ראוי לנחם את עצמו ואת אמא… צילה אינך רואה שנושבת רוח קלילה בחוץ.
מילות חיבה
חן חן לבת החן - מילת חיבה השמורה עם אבא למקרים מיוחדים ולבנות מיוחדות.
נערי – מילת חיבה השמורה לנכדים.
מחמל נפשי – ברגעי נוחם מיוחדים, כאשר יש צורך לשלב אהבה וכאב לילד או נכד.
על כל בית ישראל – זוהי הדרך הברורה להבהיר עד כמה מצבו הנפשי והגופני טוב. ישעיהו מה שלומך? על כל בית ישראל.
נפלאות הן בעינינו – דרך של התפעלות עליונה מביצועי הבנים והנכדים. דפנה המסיבה שארגנת היתה ערוכה בטוב טעם… נפלאות הן בעינינו.
תחבורה
להגיש… - נהג טוב לב שנסע לכנרת "הגיש" אותי לאשדות.
זוזנה זוזנה בנות השטן – איך מדרבנים סוסים עקשנים? פעם כלי התחבורה המוביל באשדות היו הסוסים, אך גם להם היו רצונות משלהם, במיוחד שהמדובר היה בפרידות. קללות עסיסיות בערבית, רוסית, פולנית או איידיש לא היו מקובלות על אבא. לכן היה צריך לברוא קללה עסיסית בעברית… וזה מה שיצא.
מצבי מצוקה
ישמרנו אל – במצבי מצוקה, כאשר לא נראה פיתרון אנושי בהישג יד ואפילו בן-גוריון, טבנקין או ברל לא ידעו מה לעשות, היה אבא מפנה עיניו וליבו אל היושב במרומים. המצב קשה, ישמרנו אל.
החשש מהחיפזון
למרות שאבא ניסה לנהל את עניניו בצורה הגיונית ושקולה היתה בו סערת נפש ודחפים חזקים, שהיה צורך לשלוט בהם. מאמץ רב השקיע בריסון רצונותיו עד כי נדמה היה שיש בו שלווה בסיסית, אם כי להפך היה הדבר. הצורך להתמודד עם כעסים, רצונות ודחפים בא לידי ביטוי במספר אמרות שחזר והשתמש בהם בהזדמנויות רבות.
בנחת וברוגע – זהו המצב המומלץ בכל רגע, בעבודה, בלימודים, ביחסי אנוש. נסו לתאר מצב שבו אחרי משחק בחוץ אבא מצליח להושיב ילד סוער לשעורי בית. הכתב שמפיק הילד לא משהו, הן בצורה, הן בשגיאות והן בדרך הביטוי. אז יעלה הביטוי: אנא דודו בנחת וברוגע.
מחפזון יוצא רזון – אמרה ידועה שבעזרתה ניתן להסביר כמעט כל שיבוש ומכשלה.
אל נא בחופזה – ביטוי הנאמר כמעט כתפילה, שכן המצב הטבעי שלנו הוא החיפזון.
בשופי וברוגע – מול הדחף לסיים מטלות מהר ככל הניתן, מבלי להקפיד על איכותן נצבה האפשרות של ביצוען תוך שפיות הדעת וההקפדה על הפרטים.
מילים קצרות שכמעט לא שומעים
חבק – לולאה דרכה משחילים את החגורה.
אשש – ממתק או מילת עידוד הניתנת לילד לאחר ביצוע מוצלח, משהו המקביל ל- ח"ח "חיזוק חיובי" הנקוט בלשון הצבאית.
לגם – דרך יעילה וקצרה לביטוי לגימה.
לבזוק מלח – יש חן רב במלח, שאבא אהב במיוחד לתבל בו את מאכליו. לכן לא ראוי לחשוב על פעולה זו כעל "פיזור מלח" או "לשים מלח" – ראוי הרבה יותר לבזוק מלח. והפעולה הייתה נעשית כך: ביד שמאל, בין אגודל ואצבע, לוקח מעט מלח וביד ימין דופק קלות על גב יד שמאל למען יתפזר המלח,על – המאכל, שווה בשווה – בנחת וברוגע.
פיניון – מרווח בין השיניים הקדמיות בלסת העליונה – סימן הכר משפחתי.
טרסקוביטר – דווקא מילה ארוכה ולא בעברית, אך היא ביטאה משהו שאבא לא אהב, הנטיה של אנשים מסויימים למצוא קשיים ומורכבות בעניינים. לעשות עסק גדול, טראסק, מעניין קטן ופשוט.
הפתרון המוחץ לכל ויכוח
נטה ספר ונחזה – אבא אהב מאד את תרבות הויכוח ולא אחת היה שש אלי ויכוח במיוחד עם הדבר עסק בתרבות העם היהודי, תולדות ארץ ישראל, התנ"ך, תנועת הפועלים ונושאים הקרובים לאלה. לא אחת נקלענו לויכוחים שאבא היה מנהל עם חברים, פעילים בתנועה, וכמובן איתנו בני המשפחה. לאחר שהויכוח היה מתלהט היה אבא נוטה לסיימו באמרה המוחצת.. נטה ספר ונחזה. כלומר זו תהיה ההוכחה הניצחת או סוף הויכוח.