רבקה פונדיק

רבקה פונדיק נולדה תרע"ה/1915 סימיאטיץ' פולין - נספתה בשואה ב-תש"ב/1942.

רבקה פונדיק בשנת 1936 - על גב התמונה כתוב - אסתפק הפעם רק בכמה מילים, כובסים היום לבנים, והפנאי לא מרשה. אני עולה ב- 12 לאוגוסט באנית "פולניה" ההפלגה ב- 12/8/1336.

ילדות בפולין

ביתם היחידה מתוך ששה ילדים של פועה לאה פונדיק ומשה פונדיק. רבקה, המוכשרת והמסורה היתה מילדותה הייתה מושפעת מאווירה ציונית בבית הוריה. הייתה פעילה ב"חלוץ" בסמיאטיץ', ושאפה בכך מאודה להגיע ולהגשים בארץ ישראל. חלמה – לעלות לארץ, לבנותה ולהפרות את שממתה. רבקה הייתה פעלתנית ועבדה במסירות בסעיף החלוץ המקומי. רבקה עבדה במשק "שחריה", ששימש מקום הכשרה למאות חלוצים מערים ועיירות רבות ברחבי פולין. אמה של רבקה הייתה קשורה אליה מאד וראתה בה אדם קרוב המבין לליבה. לכן בשנת 1935 נאלצה רבקה לוותר לאחיה הצעיר יותר בנימין פונדק על הזכות לעלות לארץ ישראל. בשנת 1936 הגיעה תורה של רבקה לעלות לישראל.

קשיים בפרידה של האם מהבת רבקה

באוגוסט 1936 התרחשה דרמה גדולה עת עמדה הבת היחידה במשפחה, רבקה ז"ל, לעלות לארץ ישראל. רבקה השלימה את כל הסידורים, הבגדים נארזו, הסרטיפיקט היה מוכן, כרטיסי הנסיעה ברכבת ובאוניה כבר שולמו. בני המשפחה נפרדו ממנה על רציף הרכבת, ואז נאחזה פועה לאה ברבקה וסרבה לתת לה לנסוע. מקטעי דברים שנותרו מתברר כי פועה לאה דברה מדם ליבה על הארץ שגבתה ממנה מחירים כה גדולים. בנה הבכור טבע, שלושה בנים עובדים קשה בחקלאות ולא ברור מה יהיה גורלם, ועתה הבת היחידה עומדת לעזוב. כך כתב ישעיהו פונדק על הוריו "משה ופועה פונדיק, הנלבבים והיקרים, תפארת האדם, אשר עודדו את כל אשר בא עמם במגע, אשר ליוו רבים לעלייתם והצלתם בארץ ישראל לא זכו לשוב ולעלות ולהינצל מן השואה האיומה. לא זכתה הבת היחידה במשפחה – רבקה, אשר חילקה את מסירותה בין בית ההורים ופרנסתו ובין סניף החלוץ הצעיר והחלוץ, לא הגיע בן הזקונים - גדעון. לא זכו לראות במדינת ישראל משאת-נפשם. אך כל יודעיהם ובני משפחתם, אשר שרדו בארץ, לא ישכחום לעד. נשמתם צרורה במפעל גאולת עמנו".