שלמה ברו

מתוך WikiName
גרסה מ־20:02, 1 בספטמבר 2020 מאת 31.168.173.82 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיה ושלמה ברו מצולמים בעיירת מגוריהם ורבה כנראה בעשור השני של המאה העשרים. הזוג עומד עם פנים קפואים מול המצלמה, באותן שנים היה צריך לעמוד זמן רב ללא תנועה מול המצלמה.

שלמה ברו - נולד סביב 1890 נספה בשואה ב- 1942. בגרותו הייתה בורבה שם הקים יחד עם רעיתו חיה ברו משפחה. אביהם של צילה ברו, חנה ברו ודוד ברו.

צילה ברו בתו מספרת
"הכי אהבתי את אבא שלי! אבא היה מספר לנו מה קורה בעולם. לא היה אז רדיו ולא טלוויזיה. אני זוכרת שהוא סיפר לי על קופסא עם כפתורים, שכאשר מסובבים אותם הקופסא מדברת ומנגנת. חשבתי לעצמי שזה דמיון, זה פשוט לא יכול להיות. בלילה הייתי מתפנקת מתחילה לבכות ועוברת למיטה של אבא. ההורים ישנו בחדר אחד בשתי מיטות נפרדות. פעם אחת כאשר עברתי למיטה של אבא הצלתי את מחסן התבואה שלנו. היה לי אז כאב שיניים, ובדרך אל המיטה של אבא עברתי ליד החלון, הסתכלתי החוצה וראיתי גנבים בחצר. הם פרצו חור בקיר והתחילו להוציא תבואה מהאסם. נתתי צעקה, אבא התעורר והגנבים ברחו."

גלוית מפולין לבתו צילה ברו ואישה ישעיהו פונדק בארץ ישראל

ערב ראש השנה תרצ"ח (6.9.1937)
ילדי האהובים והיקרים. אני מאחל לכם שנה טובה ובריאה. מכתבכם הביא לנו שמחה רבה. כאשר אני קורא את התיאורים של מנחם אני מתמלא שמחה. כל אחד מאחל לעצמו שיכול לנשק אותו ולראותו במו עיניו. אני מבקש מכם אני מבקש מכם שתשלחו לנו תמונות שלו. אולי זה אפשרי עבורכם שכולם תצטלמו ביחד. אני מודה לכם על 1.5 פונט זה מעניין. אבקש את סליחתכם על כתיבה הקצרה. זהו ערב יום טוב ואין לי זמן. בפעם הבאה אני אכתוב יותר. אמא מנשקת את כולם ומאחלת לכם שנה טובה. דרישת שלום מחנה ודוד.

שתהיה לכם שנה טובה כפי שמאחל לכם אביכם שלמה ברו

14.3.1939 ורבה גליל דובנו
ילדי היקרים! שתהיו בריאים, זה הטוב ביותר שאני יכול לאחל לעצמי זה לשמוע מכם. קבלתי את המכתב מרמת הכובש. אני מודה לכם מאד שאתם לא שוכחים וכותבים לנו על הרגעים הטובים. עוד בשבוע שעבר רציתי לענות לכם, אבל חשבתי שאולי אני אקבל את התמונה של צירלע שהייתה כבר שצריכה להיות אצלי. אני כבר לא יכול לחכות. כבר היית צריכה להיות אצלנו. אני לא יודע מה הסיבה. אני מסתכל על התמונה בכיליון עיניים. מפני שאצלי זה עכשיו ממש שאלת חיים. מפני שאני עשיתי ... אפילו בושה בשבילי לכתוב על כך. רק כמו שאני יכול לעשות כאשר עוברים משבר בחיים. צריך לעשות את הכל. כבר כמעט עברה שנה ועדיין לא עשיתי שום דבר. אני מבקש ממך צירלע תבדקי היטב בקשר לכסף. תכתבי לי מיד תשובה מפני שנשארו רק 3 שבועות עד פסח. ובפסח מוכרחים שיהיה משהו.

היו בריאים וחזקים.
נשיקות למנחמקה היקר.