ישעיהו פונדק
ישעיהו פונדק (16 בינואר 1912 - 29 במרץ 2000) היה מחנך ומדריך בתנועות נוער ציוניות, מראשי תנועת "החלוץ הצעיר" במזרח אירופה ומראשי תנועת "הנוער העובד" בישראל. בשנת 1936 נשא לאישה את צילה ברו ועבר להתגורר עימה בקיבוץ אשדות יעקב. אביהם של מנחם פונדק ז"ל, דפנה מן, שלמה פונדק ודוד פונדק.
חייו בפולין
פונדק נולד וגדל בעיירה סמיאטיץ' שבפולין. הוריו, לאה פועה לבית רודזינסקי ומשה פונדק, בן סמיאטיץ', נישאו ב-1904, עלו לארץ ישראל עם אחיו הבכור מנחם בשנת 1909, לאחר שהאב משה הכשיר עצמו לעבודת כפיים בסדנת יזע בשיקגו במשך תקופה. בעקבות קשיי ההתאקלמות שבו ב-1911 לסמיאטיץ', בכוונה לעלות שוב בהמשך, אך בשל מלחמת העולם הראשונה והמלחמה הפולנית-סובייטית, לא יצאה התוכנית לפועל.
ישעיהו פונדק גדל בסמיאטיץ'. ב-1924 החל את פעילותו בסניף תנועת "החלוץ הצעיר" בעיירה. ב-1926 עבר ללמוד בסמינר למורים בוורשה. היה חבר פעיל בסניף "החלוץ הצעיר" בוורשה, ובין מייסדי החוג הציוני "חוג מגשימים", שחבריו הם תלמידי הסמינר למורים ותלמידות הסמינר העברי לגננות בוורשה. ב-1929 הצטרף למזכירות הפעילה של "החלוץ הצעיר" בפולין, ויצא לביקורי הדרכה בסניפי התנועה. ב-1930 השתתף בסמינר מדריכים עולמי של "החלוץ", לאחריו נשלח לרכז את מחוז וילנה של "החלוץ הצעיר", עד 1933. בתקופה זו התרחבה פעילות הסניפים וגדל מספרם. ב-1933 נשלח לקרפטורוסיה שבצ'כיה כדי להקים שם את תנועת החלוץ הצעיר.
גבעת חיים
עם העליה לארץ באוקטובר 1933 הצטרף ישעיהו לקיבוץ גבעת חיים שזה עתה נוסד. הוא עבד בפרדס של הקיבוץ ובסלילת כבישים בחדרה וסביבתה. הקיבוץ היה העוגן של משפחת פונדק בארץ. בשנת 1934 הצטרף לקיבוץ זרובבל פונדק ובשנת 1935 הגיע לארץ האח הצעיר בנימין פונדק. האחים לבית פונדק היו בעלי השפעה בעשייתם ובמסירותם לעבודה ולחיי הקיבוץ. בשנת 1936 הצליחו האחים פונדק להעביר החלטה באסיפת הקיבוץ לפיה הקיבוץ יקלוט את הורי האחים פונדק ואת אחיהם שונתרו בפולין. ההורים התחייבו לרכוש צריף על חשבונם. דומה היה שההחלטה עומדת להתבצע, אך נותר מחסום שעצר את אבי המשפחה משה פונדיק. אמו של משה פונדיק חיה פייגע קמינסקי שהייתה עיוורת גרה בבית בנה. משה פונדיק עמד על כך שאמו העיוורת תגיע יחד עם המשפחה לקיבוץ. אמנם למשה פונדיק אחות בסימיאטיץ' שרה פונדיק אך הוא התקשה להעביר אליה את עול הטיפול באם הקשישה. בעקבות זאת חזרה בה אסיפת הקיבוץ מהסכמתה לקבל את המשפחה. וכמו בטרגדיה יוונית, לאחר מכן הסכים משה פונדק לעלות ללא אמו - אבל כבר היה מאוחר מדי...
הקמת משפחה
בשנת 1936 בזמן המאורעות בארץ פרצה מחלה שבה חלו רבים מחברי קיבוץ גבעת חיים. הקיבוץ נזקק לעזרה, בין הבאים הייתה גם חלוצה שהגיע מכפר יונה - צילה ברו. צילה בלטה ביופיה וביכולתה החברתית וכך נוצר הקשר בין ישעיהו לצילה. זמן לא רב לאחר שהחליטו להפוך לזוג התברר כי צילה בהריון. צילה הייתה נחושה למלא את בקשת אביה שלמה ברו ולהתיישב באדמות הבשן - שהן אדמות עידית. וייתכן שהיו לכך גם סיבות חברתיות. כך או אחרת, לאחר פניה לקיבוץ גשר החליטה צילה באוקטובר 1936 לעבור לקיבוץ גשר בעמק הירדן. ב- 20 באפריל 1937 נולד בנם הבכור של צילה וישעיהו - מנחם פונדק בקיבוץ אשדות יעקב אליו עברו חברי גשר. שלוש שנים לאחר מכן במרץ 1940 נולדה בתם דפנה פונדק. לאחר שנות מלחמת העולם השניה נולד הבן השלישי שלמה פונדק במרץ 1947. הבן הצעיר דוד פונדק נולד שנתיים לאחר קום המדינה במאי 1950.
הפעילות בישראל
ב-1935 גויס על ידי בני מהרש"ק לפעילות בתנועת הנוער העובד, כמחליפו של המזכיר דוד כפרי, מרכז סניף ירושלים של התנועה. ב-1937 עבר לקיבוץ גשר ונשא לאישה את צילה ברו. בשנים 1942–1944 היה פעיל בנוער העובד בסניף תל אביב, ושותף בגיוס בני הנוער לפלמ"ח. ב-1946 היה חבר מזכירות התנועה המאוחדת, שהייתה מיזוג של המחנות העולים ותנועת גורדוניה. היה ממקימי הסניף הירושלמי של התנועה המאוחדת.
ישעיהו הדריך מספר חברות נוער בארץ, כל אחת למשך שנה או שנתיים. מ-1940 הדריך את חברת הנוער שחבריה הקימו את בית הערבה. מ-1946 הדריך את חברת הנוער "הטורקית", שהקימה את קיבוץ נחשולים. מ-1948 הדריך את נוער ח', שחניכיה התגייסו לנח"ל. כן הדריך את חברת הנוער "הפרסית" ב-1954, וב-1971 את גרעין ה"בונים" מאנגליה שעלה להתיישבות במבוא חמה.
ישעיהו היה גם פעיל בתנועה הקיבוצית. בשנים 1958–1960 היה מזכיר קיבוץ אשדות יעקב איחוד, ובשנתיים הבאות היה פעיל בתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, במדור עלית הנוער. בשנים 1963–1970 עבד כמרכז מדור תרבות במזכירות הנוער העובד. עד 1973 עבד כמרכז השקיית הבננות בשטחי ה"זור". ערך במשך שבע שנים את עלון קיבוץ אשדות יעקב איחוד, עד 1980. במקביל עבד בשנים 1973–2000 כפועל בבית החרושת "לוג מוצרי פלסטיק" בקיבוצו. כן היה מרכז חוג תנ"ך בקיבוץ, במשך 14 שנה.
שיר של שלמה פונדק
לפני שישים ושש שנים הם באו מפולניה
לא קבלו אותם במטחי כבוד ולא פתחו בקבוק שמפניה
הם עלו לארץ ישראל הלוא היא פלשתינה
הים היה משמאל והביצות ימינה
הוא הגיע לנמל יפו והיא הגיעה לחיפה
שניהם התפלאו כמה ארץ ישראל יפה
היא מחיפה נסעה דרומה מיפו הוא נסע צפונה
הוא הגיע לגבעת חיים והיא הגיעה לכפר יונה
הם עבדו בפרדסים בלול ובגן הירק
והם חלמו על המשפחות אשר השאירו במרחק
העבודה הייתה קשה וגם הייתה קדחת
הם שרו התווכחו וגם בילו בגורן על השחת
האדמות הכי טובות הן בעבר הירדן
פסוקו של אביה בראשה הוא מתנגן
וזוהי הסיבה וזהו גם הפשר
איך היא עזבה את המרכז ונסעה לגשר
אכן נעלמות ומשונות דרכם של החיים
והיא הגיעה לעזרה בקיבוץ גבעת חיים
היא ראתה חלוץ צעיר עם בלורית ומשקפיים
והוא ראה עלמה יפה עם צמה מעבר לכתפיים
וכך הקימו משפחה ונולדו ארבעת הילדים
וכל היתר כתוב ומתועד בעבודות השורשים של הנכדים
אך אם תרצו לכתוב תולדות המשפחה בספר
זכרו איך שהכל התחיל בזוג צעיר בעמק חפר.
חנוכה תשנ"ט 1999
סיפורים
צידי הצפעים
בלב היערות
מנדל פהאנר מסמיאטיץ'
פגישות עם חזירי בר
החבר עובדיה מעמק יזרעאל
ישעיהו מנהיג מדריך ומורה הדרך
נחשון מהקיבוץ
מפנקסו של סבא
ישעיהו תחת הפגזה
מצא קרובים אבודים
מכתבים
מכתב מההבראה בנתניה
מכתב לשרון
טיול לירדן
למה לפונדקים גאוות משפחה?
פתגמים ומכתמים
ברכת הנרות
כתבות
תמונות
סרטי וידאו
ישעיהו נושא ברכה בחג המשק - אשדות יעקב איחוד בת 68 - 1991
לקריאה נוספת
- ישעיהו פונדק, "בלב היערות", בתוך: יעקב זילברשייד, אריה פיאלקוב (כינסו וערכו), תל חי: קיבוץ הכשרה בפולין ע"ש חללי תל-חי, הגוש ופלוגותיו: מאסף, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון; הקיבוץ המאוחד, תשל"ט. (סיפורו האוטוביוגרפי)
קישורים חיצוניים
- 'משה פונדק וביתו', בתוך: אליעזר ט"ש (טור שלום) (עורך), קהילת סמיאטיץ’, תל אביב : איגוד יוצאי סמיאטיץ’ בישראל וארצות הברית, תשכ"ה, עמ' 157 (הספר הסרוק באתר ספריית העיר ניו יורק)