ואני הולך ומזקין
ישעיהו צילה ומנחלה שלום וברכה!
חכינו מזמן למכתבכם, מכתב תשובה על הכנותינו לבואם של צילה ומנחלה למחננו לימי הקיץ. והנה קיבלנו מכתב מבנימין ובו פתרון לתוכניתנו, כי שאלת הכסף מעכבת. ובאמת שכחתי להביא בחשבון את המצב בארץ בכלל ובקיבוץ בפרט. שאם אפשר להם להוציא כסף כיום לטיול חבריהם לגולה. אבל אם יכבד להוציא כסף לנסיעת שני הצדדים, לכאן וחזרה אפשר להשתדל לצד אחד והנסיעה חזרה על חשבוני. לכן כתבו כמה עולה הנסיעה ובאיזה אופן אפשר לשלח כסף, כי מכאן אין אפשרות.
המצב כאן מעורפל ומחריד, מפני התפרצות פליטי הנאצים לארץ. נדמה לי כי ירדה האפשרות להורים מפולניה לעליה ארצה וגם גזרת הדיויזים* הקשה השוררת אצלנו גוזלת לגמרי את הסיכויים לעליה.
ואני הולך ומזקין, כוחותיי היום אינם כוחותיי אז ולכן להיפרד מרבקה לא יעלה על הדעת, כי היא כיום משענתי היחידה בחנות. מובן שאסור לי לנצלה לעזרתי. ומי יודע יום המחרת אפשר, שגם היא תצטרך לעזרת איש. לכן הנני אומר לבחור לה בחור כלבבה. לנדוניה אקצה חצי החנות, את סחורת הגלנטריה ועוד לה. הספרים ומכשירי כתיבה אשאיר לי. אולם לגדעון צריך לדאוג. כיום הוא עוזר בחנות אבל עזרתו מועטה ובלי מכירות, כדאי היה לו אפשר עלייתו ארצה. אדם בריא הוא בכל אבריו. תעבור עוד שנה ועלייתו תהיה אי אפשרית. שימו לב.
בקרוב יעלה יצחק מינץ ארצה. כתבו תשובה משלומכם ומשלום מנחמלה.
בתקוה להתראות
בחיבוקים ובנשיקות
אבא משה
ד"ש מאמא, סבתא, רבקה וגדעון.
22.1.1939
- *דיויזים - החל מאפריל 1936 החלטה של הממשל הפולני לאסור הוצאת כספים של יהודים מפולין לארץ ישראל