מפנקסו של סבא
מפנקסו של סבא
ב – 15:30 העיר אותנו הטלפון, נכדנו ירדן המתארח אצל קרובינו בערד רוצה לדבר עם הוריו. יחזור כנראה מחר הביתה.
לאחר "ערב חדש" בטלוויזיה, הלכתי "לבית אחדות" להביא לפנחס את עיתון הערב ולראות גם מה שלום יצחק שנפל בבוקר; שמחתי שפנחס במצב רוח טוב ועסוק בקריאה. את יצחק כבר לא מצאתי שם.
טרם צאתי ל"בית אחדות", אמרה לי רעייתי: אם ייסעו מחר למרחביה להחזיר את ירדן, נבקש שייגשו אתנו לביה"ח בעפולה, לבקר את ברוך, בעלה של מרים מטירת צבי. צלצלתי בטלפון מחדר האוכל אל ברכה ודודו, לברר אם נוסעים מחר למרחביה להחזיר את ירדן (שיגיע לשם עם יהודה מת"א). ענה לי גלעד וסיפר, כי בגן הילדים שלהם התארח היום ילד מרוסיה שאינו יודע עברית, והוא מוכן ללמד אותו עברית. נכונות מרגשת.
ברכה הסבירה לי, שלא ייסעו כנראה למרחביה; קרוב לוודאי שיהודה יביא את ירדן לאשדות.
נכנסתי לבקר את יצחק בדירתו. מצאתי אותו במטבחון ליד השולחן מול כוס תה וסלט. שמחתי לראות כי פניו טובים. – ישנת? – כן. אני ישן טוב! אמא שלי היתה אומרת, ספרתי לו: "אדם, לאחר שינה הוא אדם אחר". שמחתי שיצחק מרגיש טוב; אמנם יש לו כאבים בגב, בגלל הנפילה, אבל הרגשתו טובה. ספרתי לו כי בארוחת הצהרים כשדיברנו על נפילתו, הסביר לי משה שאת הנופל השוכב על גבו צריך לסובב שישכב על בטנו, שיוכל לעזור לעצמו לקום, או לבאים לעזרתו.
חזרתי לדירתנו וכעבור זמן מה טלפון. יוסי ה. (מתקן התקרים) על הקו: ישעיהו, לא אהיה מחר בבית, לכן תיקנתי לך כעת (לפנות ערב) את האופניים, אתה יכול לקחת אותם. לא היו מילים בפי להודות ליוסי. המעשה שלו שימח וריגש אותי מאד "עשה לי" את היום. הספקתי להגיה, כמה עמודים בעבודתו הגדולה (400 עמוד) של דודו: ועוד נמשיך בכך הערב.
וליד מיטתי, מחכים ספרי קסוטו "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה". ספרות מקראית וספרות כנענית" – לקראת החוג לתנ"ך (ספר בראשית) בשנה הבעל"ט. בנוסף לספרי בלשים ואחרים.
יש עניין.
קייץ 1988