מנחם פונדק
מנחם פונדק – בנם הבכור של צילה וישעיהו פונדק. נולד ט' אייר תרצ"ז, 20 באפריל 1937, נפל בתאונת מטוס מעל המכתש הגדול, ל"ג בעומר תשכ"ד, 30 באפריל 1964. מנחם היה נשוי לחיה בלומברג. במותו היה שגיא בנו הבכור בן שלוש שנים ועשרה חודשים. אחרי מותו נולד בנו עדי – אביעד.
לידת מנחם בעיניי אביו ישעיהו
היה בוקר קיץ. עבדתי בסילול, בכביש לשכונת הפועלים החדשה בנהרים. קרוב לתשע שעות לפני הצהרים בא חבר רכוב באופנוע וקרא: "יש לך בן". רגע ראשון לא הבחנתי מהו הוא אומר לי, כי רעש המכונה הפריע משמוע, הוא חזר על דבריו והבינותי. החל לבי לדפוק במהירות משמחה. מיהרתי הביתה לגשר, בכדי להספיק לנסוע ברכבת שלפני הצהרים, לעפולה לבית-החולים, שם ילדה אותך אמא יקרה, צילה.
הרכבת התאחרה בדרך ומתחנת עפולה לא היה אוטו לבית-החולים, מיהרתי ברגל לראות את שלום אמא ואותך בני. מהבית נתנה לי החובשת פרחים בשביל אמא, שושנים צעירות אשר טרם פתחו עליהן. בעפולה לא רחוק מתחנת הרכבת עמד נער קטן והראה לחברו שושנים אדומות גדולות ויפות, שלש, אשר קטף זה עתה, בקשתי ממנו שיתן לי אחת, חשבתי אם לא יסכים לתת אספר לו כי נולד לי בן. אך הוא אמר: בבקשה קח! בחרתי את השושנה היפה ביותר, אדומה, פורחת ונותנת ריח טוב ושקט. חשבתי אותו רגע, זה בני יפרח כשושנה זו.
פגשתי את אמא בבית החולים ערה ורעננה. סיפרה היא שב- 1:30 אחר חצות לילה ילדתך, אור ליום ג' בשבוע ט' אייר תרצ"ז (20.4.1937) זה היה. משיצאת מרחם אם לא השמעת לראשונה כל קול, אולם אחר כך התחלת בוכה סובבת ראשך אל הצד והתחלת להכניס אצבע ידך לפיך. נוראים היו כאבי אמא בשעת הלידה, אך לא צעקה. הכל עבר בשלום. ב- 3 אחה"צ אותו יום ראיתיך. עיניך עדיין עצומות, רק עין אחת פקחת לרגע והתגלתה סירה כחולה. שמנמון, לחיים ורודות. משקלך אז 300 גרם,ו- 3 קילו.
לשמחתנו, של אמא ושלי אין גבול, כה מאושרים אנו על שנולדת לנו – מנחם. קראנוך מנחם על שם אחי אשר טבע בכנרת ביום כיפור תרצ"א במגדל אשר בגליל התחתון. והוא מבכירי החלוצים אשר בגולת פולין וממיטב החברים אשר לתנועת הפועלים הארצי-ישראלית, חבר קבוצה. בחור כארזים, עובד ושואף דעת ומסור לרעיון תחיית העם, והקמת מולדת בעבודה ובצדק.
וגם ששנת מאורעות דמים עברה עלינו, ותקרא שנת "מאורעות תרצ"ו" בהיסטוריה הישראלית בליל מלאות שנה לראשית המאורעות (19.4.36) נולדת לנו מנחם. שכנינו מוסתים, רצחו בנפש, העלו באש את הרכוש, רצו לקצץ את מפעל תקומתנו, וכולנו יחד ובראש הישוב תנועת הפועלים אשר בהסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל, הגינונו בגבורה על הקיום העברי בארץ ועל עתידו. המערכה עוד נמשכת, ישבה ועדה מלכותית מטעם אנגליה, אשר בידה הפיקוח על ארץ-ישראל ואשר הצטרכה לסייע לעמנו, הנודד זה אלפיים שנה על פני תבל רבה, להקים את המולדת. אותה ועדה מחפשת כעת פתרונים להשכין את השלום בארץ, וקודם כל מתוך סידור טוב של עניני אנגליה פה. יתכן גם שירצו לצמצם את התפתחות תקומתנו להבא. היה לנו גם אתה – מנחם.
אבא ישעיהו, גשר יום ו' 23.4.37, י"ב אייר תרצ"ז
מיומנו של אבא
ילדי מנחם, רק לפני רגעים אחדים הייתי על-ידך בבית הילדים. ישבתי על ההדום (ספסל קטן) ליד מטתך, ישנת, כבר לבוש גופיה ומכנסים. נשמת רק אט אט. איזה עצב משונה ירד עלי, אני חושש לשלומך.
הנה אמא צליל יקרה, נכנסה לחדר והכרתי בעיניה שבכתה. לא הספיק האוכל לך משדה, פצוע השד, מחניכיך בני. החלה בזה תינוקת אחת בעפולה, יתומה, אמה מתה בלידתה, ואמא שלך אף אותה הניקה ואתה הוספת לפצוע. שוכבת כעת אמא בחדר, בחום. כולה צער על שאינך יכול לינוק מספיק לשבעה.
ביום שלישי, בשבוע זה, שלשום, הבאנוך מבית החולים בעפולה, לכאן למשק גשר בדלהמיה והנך כעט האזרח הצעיר ביותר בתוכו, בישוב קיבוצי. ברכבת החזקתיך על כפי, פחדתי פשוט שמא אגרום לך כאב, כה רך וקטן, כרגיל, בן 8 ימים. עווית את פניך, הושטת ידים (אני כותב, לאמא נהיה פתאם קר, לאחר שהיה לה קודם חום גבוה), באותם רגעים נראו לי פניך כפני זקן בעויתותיו. חשבתי, הנה בילד ישנם כבר גם קווי זקנה, הם טמונים בתוך פרצופו. גם צווארך היה כאילו בלה מזוקן. אולם עוד בבית החולים כתבה לי אמא, כולם אומרים שאתה "בנדיט" – שודד, פוקח עיניים ורוצה לחדור בהן לפני המסתכל בך.
הנה שמעתי הערב משוחחים אודותיך, ילד נחמד, ילד נחמד, בגיל זה, בן עשרה ימים, וכבר יש לו שרטוטי פנים בולטים, לא מקומטות פניו. וכל רואיך אומר לי אחר-כך בן נחמד לך, בן נחמד לך. גם אמא מדי דברה בך תאמר כך, שהנך שקט, רוב זמנך תבלה בינתיים בשינה, טוב כך בני, צבור כוח לקראת הפלא הגדול ששמו חיים, למען תדע ללכת בו כך. אמש ניגשתי לחלון בית הילדים לאחר שאמא יקרה גמרה להניקך, פקחת אלי זוג עיניים כחולות, שלבת ידך הקטנות ואצבעותיך הנחמדות אחת בחברתה, חבקת פני אמא, ער אתה בני ושקט, ממעט לבכות.
ילדי היקר מה אוהבך, מה יקרת לנו, דלהמיה יום ה' 29.4.37