בנימין פונדק

מתוך WikiName
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בנימין וחווקה פונדק עם בנם הבכור יונתן בעת ביקור בגן החיות - 1948

בנימין בנם של משה פונדיק ופועה לאה פונדיק נולד בפולין ב- 1917 בעירה סימיאטיץ'. בן חמישי לאחריו אחיו הגדולים מנחם פונדיק, ישעיהו פונדק, זרובבל פונדק ו-רבקה פונדיק. נפטר ב- 1995 בישראל קריית טבעון.

דברי פרידה של אחיו ישעיהו פונדק[עריכה]

מה צר לנו, כי אתה גיבור החיים, לא זכית להגיע לשנות גבורה. בנימין יקירנו – אהוב לבנו, השקט והצנוע ורב המעשים הטובים. אבי המשפחה המסור והנאמן עם רעיתך חווקה, תיבדל לחיים ארוכים ,הקמת משפחה לתפארת, שכולנו מתברכים בה. בנימין האבא והסבא האח והדוד החם, השקול שמעשיו עדותו. איש משפחה למופת היית וכולנו למדנו ממך. החכם והנבון, המתכנן והמבצע, הצופה מראש לקראת הבאות. איך התגברתם בשקט על משברים ומצוקות ויצאת למרחב. בנימין יקירנו – הבנאי הגדול – חלוץ מגשים – קיווינו להשתתף בבניין הארץ ואתה עשית זאת בגדול. לאחר מחצית השנה הראשונה שלך בארץ, בקיבוץ גבעת חיים הצעיר, כפועל בפרדסים, נכנסת לחדרי ואמרת: "הקיבוץ זקוק למהנדסי בניין, אני אהיה מהנדס בניין". זה היה תמוה בעיני, שכל שאיפתי – להיות פועל טוב. תכננת וקיימת. הלכת לקיבוץ צעיר – אלונים, וכעבור שנים העיד בפני חבר אלונים – בנימין הוא איש הבניין שלנו. אחר כך למדת הנדסה בטכניון ועם ניסיונך העשיר כפועל בנין היית לאיש מרכזי בבניין הטכניון בנווה שאנן. המשכת את דרכך במכון לבקרת טיב חומרי בניין בטכניון, עובד ויועץ נכבד. הייתה גם שליחות להבאת עולים מעפילים מאיטליה, לאחר מלחמת העולם השניה. פעלת ולא הירבת לספר, אולי גם מפני שלא הירבנו לשאול. הייתה בך הבנת חיים עמוקה: הבית והגן המטופח יכולים לשמש גם מקום לזוג צעיר לקראת הקמת משפחה , דירת המרתף בביתכם, המלאי במזווה שלא יחסר מצרך, קבלת הפנים לבאים בדלתות ביתכם, החום והשקט, הנועם ופתיחות הלב, ההבנה לזולת והעזרה בשעת הצורך, בשקט ובצנעה.

דברי פרידה של בתו לאיק[עריכה]

אתה האיש הכי תמים שאני מכירה ויותר במשמעות של שלם חי על-פי מידותיך ומתעלם מכל האפשרויות האחרות כוונות זדון הן חולשת האחרים ולא תצלחנה לעולם לגרום לך לראות את העולם אחרת מכפי שבחרת לראות אותו. אופטימיות הולכת אתך לאורך כל הדרך: אתה לא נטשת אותה אבל היא מסתבר, נטשה אותך... עומד לצידינו, כל האוהבים אותך תמיד עם לחיצת-יד, מילה חמה, חיוך מאיר פנים, תמיכה ללא גבול לצידינו תמיד- אנשים סיפרו עליך בחום ובהערכה אנשים שאהבו אותך, שאהבת אותם חופשייה אמרה שכמו מגדלור היית ואנחנו מאמינים למה שאומרים ויודעים יותר הרבה יותר כי אתה היית לנו כמו לחם ומים מובן מאליו ופשוט ובטוח ותמיד תמיד שם בשבילנו וכל כך חיוני וגם לא בזה כל הצער. הכאב הגדול הוא שפתאום חייך נפסקו ואתה אהבת לחיות – יום-יום מחדש חיית, אפשר לאמר, מתוך תענוג נהנית מעצם הקיום, מטעם השעות והדקות ללא סיבה ולא למען איש אהבת החיים הזו קרנה והקרינה ממך והתבטאה במה שהיית לאנשים ויותר מכולם- לנו. אשרינו שזכינו נשא אותך בגעגועים כל עוד נשמה באפינו. עברה שנה, אתה אינך דברים קרו – ארבע עונות חלפו במעונך – הכל על מכונו עומד בגדיך, נעליך, ספר הטלפונים בכתב ידך רק בצנעה, תמונותיך על מדפים בחדרינו תמונה מוסתרת בארנק עברה שנה, אתה אינך עצים נותנים פריים – פרי עבודתך אמא-אשתך ושאול-נכדך ממשיכים הכל ירוק – פרחים ורימונים -הכל אותו דבר? -רק לכאורה כי שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה. שנה עברה: קרו בה טוב ורע הטוב: שמחות במשפחה הרחבה הרע: רבין נרצח ונרצחת לה לאט המדינה. מדוע לספר לך על כך? כי אתה ידעת להשתתף בצערם ובשמחתם של אחרים. לעיתים קרובות אני מוצאת עצמי תוהה: מה היה אומר על זה אבא- ואני מודה: יותר אני רוצה לקבל ממך "פרספקטיבה" "לראות את התמונה הגדולה" ולא בעניינים פרטיים כי יודעת לא אוכל לאמץ את המתינות שלך.

סיפורים[עריכה]

מכתבים[עריכה]

תמונות[עריכה]

סרטי וידאו[עריכה]